קורס לימודי תעודה פרונטלי באודיטוריום הלשכה בנושא: מתכנן פרישה
אקדמיית רואי חשבון – ATHENA
רואי חשבון רבים נתקלים באתגרי מיסוי ופנסיה בעת ליווי לקוחותיהם בתהליך הפרישה. קורס ייחודי זה נועד לגשר על הפערים ולהעניק לכם את הידע הפרקטי הדרוש כדי להוביל את הפורשים בביטחון ובמקצועיות.
במהלך הקורס נעמיק בהבנת הממשק הקריטי בין עולם המיסוי לעולם הפנסיוני, נלמד כיצד לנתח טפסי 161 של מעסיקים ולוודא שמולאו כהלכה, נבין את ההבדלים בין "קצבה מזכה" ל"קצבה מוכרת" בהיבטי מיסוי, ונקבל כלים להצפת סוגיות מול חשבי שכר ומעסיקים – כל זאת כדי להבטיח שהעובד הפורש יקבל את מלוא זכויותיו.
למי מיועד הקורס?
✔️ רואי חשבון המעוניינים לשדרג את היכולות שלהם בתחום הפרישה
✔️ יועצים ומומחים בתחום הפיננסי והפנסיוני
✔️ אנשי כספים ומיסוי המבקשים להעמיק את ידיעותיהם בתחום
- מועדי הקורס: 22.6.25 - 27.4.25
- מיקום: קורס פרונטלי בבית הלשכה, מונטיפיורי 1 ת״א
- קהל היעד: חברי לשכת רואי חשבון ולמשתתפים חיצוניים
- דמי השתתפות\עלויות סימליות: חבר לשכה – 1,000 ש"ח לא חבר לשכה – 2,000 ₪ | 500 ₪ לרו"ח צעירים עבור הקורסים ב-3 שנות החברות הראשונות בלשכה | 500 ₪ לפנסיונר
סיכום ההרצאה - טופס 161 החדש
📅 תאריך: 27/04
במהלך ההרצאה סקרנו את השינויים שחלו בטופס 161 החדש ואת המשמעויות הקריטיות במילוי נכון של הטופס בעת סיום העסקה או פרישה לגמלאות.
ההרצאה עסקה בין היתר:
- בהבנת חשיבות הטופס כמסמך משפטי וכלכלי משמעותי.
- בהתייחסות לסוגי כספים שונים (פיצויים, תגמולים, פיצויים פטורים ועוד).
- בתפקיד רואה החשבון והמעורבות הנדרשת כדי למנוע טעויות יקרות לעובד אל מול רשויות המס /מול המעסיק.
שאלות מרכזיות שעלו במהלך המפגש על ידי רואי החשבון:
מה קורה כאשר שכרו האחרון של העובד נמוך ממוצע השכר הרב-שנתי שלו – לפי מה תחושב חבות הפיצויים?
חישוב הפיצויים ייעשה בהתאם לשכר הקובע לפיצויים במועד סיום העבודה, אלא אם הוכח שהייתה ירידה יזומה או מלאכותית בשכר בסמוך לפרישה.
משכורת מבוטחת אחרונה" לעניין חישוב הפיצויים תחושב לפי תקופות העסקה שונות אצל אותו המעסיק ובהתאם לשכר שהשתכר באותן התקופות.
מה דין פיצויי פיטורים לשכיר בעל שליטה לעומת שכיר רגיל?
שכיר רגיל זכאי לפיצויי פיטורים מכוח חוק פיצויי פיטורים והפרשות מעביד רגילות. לעומת זאת, שכיר בעל שליטה (בעל יותר מ-10% מהמניות, ישירות או עקיפות) אינו נהנה אוטומטית מאותן זכויות.
לצורך הכרה בפיצויים לבעל שליטה נדרשת עמידה בתנאים מסוימים, לרבות הוכחת יחסי עובד-מעביד אמיתיים ואישור מרשות המיסים להכרה בהוצאה. לעיתים יש צורך בהסכם העסקה ברור ומובהק שנחתם מראש.
עובד היה מבוטח לפנסיה ( שכר סוציאלי ) על 10,000 ₪, אבל בפועל השתכר בממוצע חודשי כ-20,000 ₪ כולל שעות נוספות – מה חבות המעסיק בפיצויים אחרי 10 שנים?
- החבות לפיצויי פיטורים נקבעת לפי השכר הקובע לפיצויים, שהוא לרוב שכר היסוד בצירוף רכיבים קבועים שהפכו חלק אינטגרלי מהשכר הרגיל.
- אם שעות נוספות שולמו באופן קבוע ורציף במשך השנים והן מהוות חלק מהשכר הרגיל, הן עשויות להיחשב כחלק מהשכר הקובע לצורך פיצויים.
- לכן, במקרה כזה, ייתכן שהחבות תהיה לא רק על ה-10,000 ₪ אלא גם על חלק מהשעות הנוספות, תלוי בנסיבות הספציפיות ובאופן תשלום השעות.
- חשוב להדגיש: במקרים גבוליים ייתכן שיהיה צורך בהכרעת בית הדין לעבודה.
מענקי פרישה: כיצד נחשב את נוסחת הקיזוז\נוסחת השילוב
📅 תאריך: 25/05
ההרצאה עסקה בין היתר:
מענקי פרישה
- ניתוק יחסי עובד מעסיק, הגדרת מענק, פרישה, חישוב פטור למענק פרישה,
הגדלת המשכורת האחרונה לפני פרישה, עבודה חלקית לפני פרישה
- מסלולי מיסוי למענקי פרישה
- קצבה מוכרת / קצבה פטורה
- פריסת מענק פרישה חייב במס, הסברתי על טופס 116 ג, רצף קצבה, רצף זכויות פיצויים
קיבוע זכויות (נוסחת השילוב):
- תקרה לסכום ברצף פיצויים וקצבה, הסבר על טופס 161 ג, מקרים מהפרקטיקה.
- תרגול למילוי טפסים – 161ד' וטפסי 116ג' – פריסת מס.
- מענק מוות – מסלולי מיסוי
שאלות מרכזיות שעלו במהלך המפגש על ידי רואי החשבון:
מה קובע "יורשים חוקיים" (צוואה) או דווקא "מינוי מוטבים" (בקופות עצמן)
פסק דין תקדימי מלפני 3 שנים קבע כי במידה והצוואה מולאה מאוחר למינוי המוטבים ובנוסף חברת הביטוח קיבלה את הצוואה בזמן אמת – הרי שהצוואה תופסת!
לפי החוק היבש – סעיף 147 לחוק הירושה – "אומר החוק שתקבולים מביטוח יוצאים ממסת העיזבון של המוריש, אלא אם המנוח ציווה במפורש שכספי הביטוח ייכנסו לעיזבון."
הרי שפסק הדין התקדימי יצר לא מעט שאלות משפטיות בנושא ולכן ישנה חשיבות מכרעת להתאים את מינוי המוטבים לצוואה גם בהיבט החסכונות הפנסיוניים שלכם!
רצף לקצבה על מענק פרישה (רכיב פיצויים) בכדי להוון בעתיד ביחס של 1 ל-1 ב"קיבוע זכויות" ולא פגיעה של 1 ל-1.35?
במידה ויש ללקוח יחס תגמולים לפיצויים של 1 ל-1.2 קרי 5% תגמולי עובד \ 5% תגמולי מעסיק \ 8.33% פיצויים כלומר 10 חלקיי 8.33 = 1.2 *באותה הקופה* –
הרי זכאי לבצע "רצף לקצבה" על רכיב פיצויים זה.
ובהגיעו לגיל הזכאות (67 גברים \ 64 נשים) זכאי להכניס את רובד "רצף הקצבה" לטופס 161ד' ולמשוך את "רצף הקצבה"
בצורה של "היוון קצבה".
בצורה כזאת הפגיעה ב"יתרת ההון הפטורה" תהיה ביחס של 1 ל-1 – משך הלקוח היוון קצבה על סך 100,000 ₪ –
תקטן יתרת ההון הפטורה של הלקוח מ-967,518 ₪ ל-867,518 ₪ בלבד!
ראוי לציין כי גם יחס הפקדות כמו זה שאחרי שנת 2016 להלן פנסיה חובה של 6% עובד \ 6.5% מעסיק \ 6% או 8.33% לפיצויים – עומד בהגדרת החוק
ויאפשר היוון קצבה דרך קיבוע זכויות ופגיעה ביחס של 1 ל-1 בלבד ביתרת ההון הפטורה!
אני מזכיר כי אני זמין להמשך ליווי וייעוץ אישי לכל אחד מכם במהלך תקופת הקורס, בין אם לצורך ליווי סיום העסקות, ייעוץ לפרישה או מקרים פרטניים שדורשים התייחסות מקצועית.
