איזון אקטוארי בקרנות הפנסיה המקיפות

כולם כבר מכירים את המונחים "דמי ניהול" ו"תשואות" ו"מסלול השקעה", ברוב מוצרי החיסכון אלו באמת הפרמטרים העיקריים אותם נבחן.

בקרנות פנסיה מקיפות – אנחנו חייבים להסתכל על פרמטר נוסף בשם איזון אקטוארי.

אז מהו איזון אקטוארי?

מנגנון איזון אקטוארי בקרנות הפנסיה המקיפות בישראל נועד לשמור על יציבותן הפיננסית של הקרנות ולמנוע גירעונות אקטואריים ארוכי טווח.

המנגנון מבוסס על חלוקה שוויונית של רווחים והפסדים בין העמיתים, כך שבמקרה של עודף אקטוארי, העמיתים עשויים ליהנות מהפחתת דמי ניהול או מהגדלת הזכויות, ובמקרה של גירעון אקטוארי, הקרן יכולה לבצע הפחתות בזכויות הפנסיוניות כדי לאזן את התקציב.

האיזון מתבצע בעיקר על ידי התאמות בתקבולים והתשלומים, כאשר הקרן מחויבת לבצע בדיקות אקטואריות תקופתיות. במקרה של גירעון, הקרן רשאית להפעיל מנגנון קיצוץ קולקטיבי על כלל העמיתים, כולל גמלאים, כדי להחזיר את הקרן לאיזון. המנגנון משמש כאלטרנטיבה למודל ביטוחי קלאסי שבו הגירעונות היו ממומנים על ידי בעלי מניות או המדינה.

במילים פשוטות יותר – לכל קרן פנסיה אקטוארים שתפקידם לקבוע את הסיכון בהתאם לגיל המבוטח ומינו להיכנס לאובדן כושר עבודה (פנסיית נכות) או חלילה מכך ללכת לעולמו בטרם עת (פנסיית שאירים).

בהתאם ליחס הסיכון נקבע גם העלות שישלם כל אחד על אותם שני פרמטרים (נכות ושאירים) בפועל.

אחת לרבעון בוחנים כלכלני כל קרן את סך התביעות ששולמו (התחייבות הקרן) לעומת הגביה בפועל של אותם עלויות ביטוח ("הכנסות הקרן" מביטוח).

אם הנ"ל בעודף – הוא יחולק לכלל העמיתים בקרן באופן יחסי לצבירה!.

אם בגירעון – כלל העמיתים באותה קרן יממנו את אותה גרעון באופן יחסי לצבירה שלהם!

מדוע צריך מנגנון איזון אקטוארי?

בעבר היו נהוגות בישראל קרנות פנסיה וותיקות – קרנות אלו היו קרנות "זכויות" (להבדיל מקרנות הפנסיה החדשות שהן קרנות "צוברות) אשר היו צוברות זכויות בגין כל שנת וותק שהעובד היה מסיים אצל מעסיק מסוים.

בשל התארחות תוחלת החיים בצורה משמעותית – בשנות התשעים (בעבר היו חיים מגיל פנסיה 7 שנים ואילו מתחילת שנות ה-2000 סביב 15 שנה) נכנסו קרנות הפנסיה הוותיקות לגירעונות אדירים!

בשנת 1995 החליטה ממשלת ישראל לסגור את האפשרות להצטרף לקרנות אלו והלאימה אותן כדי שיוכלו לעמוד בהתחייבויותיהן כלפי ציבור המבוטחים – גוף בשם "עמיתים" הוא הגוף שאיגד בתוכו את 8 קרנות הפנסיה הוותיקות גרעוניות.

מה היתרון בהנהגת "איזון אקטוארי"?

היתרון במנגנון זה הוא שמירה על יציבות הקרן לטווח ארוך, אך החיסרון הוא הסיכון שהעמיתים יספגו הפחתות בזכויותיהם הפנסיוניות במקרה של גירעון מצטבר.

המדינה לא רוצה ליצור מצב ששוב המבוטחים יגיעו לגיל פרישה וייאלצו לספוג "תספורת"

בשל התחייבויות הקרן ולכן יש הרבה היגיון לאזן את הקרן תוך כדי תנועה.

האם ניתן לדעת מראש אילו קרנות יהיו ב"עודף" ואילו ב"גירעון בשנה מסוימת"?

לא ניתן לדעת בוודאות של 100% כמובן מי יהיה בעודף ומי בגירעון אבל בהחלט ניתן להעריך שקרנות פנסיה שמנהלות סכומים גבוהים יותר וקיימות כבר מעל 50 שנה עם אוכלוסייה מבוגרת יותר או הסכמי מעסיק עם צה"ל לדוגמא – יהיו בסכנה גדולה יותר לגירעון משמעותי לעומת קרנות צעירות שקיימות 10-15 שנה עם אוכלוסיית

"צווארון לבן" – עובדי משרד ומקצועות חופשיים עם נטייה נמוכה יותר לתביעות נכות ושאירים.

איך זה נראה בפועל בדו"ח השנתי אותו גירעון?

עמית שנמצא ב"עודף אקטוארי" יראה פלוס בשורת "עדכון יתרת הכספים בגין מנגנון איזון אקטוארי":