מה החשיבות של תכנון לפרישה נכון?

נכון לשנת 2025 יחס התחלופה (היחס בין השכר האחרון של העובד טרם הפרישה להכנסתו בחודש שלאחר קבלת הקצבה הראשונה) עומד בממוצע על 40%.

לצורך ההמחשה אם השכר אחרון (נטו) של העובד עמד על 20,000 ₪ בחודש 11/2025,

אז ב-12/2025 ממוצע הקצבה שלו (מקרן פנסיה\ביטוח מנהלים) + קצבת "אזרח ותיק" (ביטוח לאומי) יעמדו בממוצע על פחות מ-8,000 ₪!

מדוע היחס תחלופה כה נמוך לעומת בשנות ה-80 וה-90 אז עמד יחס התחלופה על כ-70%?

• יותר אנשים נוטים לשגות ולמשוך כספי פיצויים בעת עזיבות עבודה – נכון להיום רכיב הפיצויים של העובד מופרש ישירות לקרן הפנסיה\ביטוח המנהלים שלו. בעת עזיבת עבודה (בין אם פוטר או התפטר) רשאי העובד למשוך את חלק הפיצויים וברוב המקרים גם בפטור ממס הכנסה וכן ממס רווח הון! חבר'ה צעירים בעיקר (גילאי 20-40) חושבים שיצליחו לייצר תשואה גבוהה יותר בשוק החופשי (השקעה בנדל"ן או השקעה לבדם בשוק ההון) ומושכים את הכסף.

• תחלופת מעסיקים – רוב השכירים במדינת ישראל במיוחד בסקטור ההיי-טק מחליפים מעסיק בכל 5 שנים. לא תמיד תנאי השכר בכל מעסיק זהים אל מול העבר שרוב העובדים היו עובדים אצל אותו המעסיק במשך 30-35 שנה ובשל הוותק התנאים הסוציאליים היו הולכים ומשתפרים ברוב המקרים.

• סוגי הפנסיות של המאה עשרים ואחת – נכון להיום ובכלל מאז שנת 2003 אין אפשרות להצטרף לפנסיית "זכויות" אלא רק לפנסיה "צוברת".

פנסיה צוברת -מושקעת בשוק ההון כאשר בכל חודש המעסיק מפקיד 6.5% מגובה השכר של העובד, לעובד מנוכה 6% מהשכר כאשר עוד 6% או 8.33% מהשכר מופקד לרובד "פיצויים" על ידי המעסיק.

לשם הדוגמא – בדור "פנסיית זכויות" (וותיקה או תקציבית) -היה העובד צובר 2% לשנה לכל שנת עבודה כאשר המקסימום שהיה יכול לצבור בתום 35 שנה היו 70% מגובה השכר האחרון (שלרוב היה גבוה יותר מה-35 שנה הקודמות).

נכון להיום, כדי לייצר פנסיה בגובה 70% מהשכר האחרון – כשמדובר על שכר בגובה 20 אלף ₪ ומעלה –  על העובד לעבוד כמעט ללא הפסקה (גם כשמחליף מעסיקים) ולייצר לעצמו תשואה של 8% לשנה לפחות בממוצע לאורך השנים.

ומה אם עשינו טעויות בדרך כמו למשל "קיבוע זכויות" בגיל הפרישה והמשכנו לעבוד?

לכל פורש במדינת ישראל בגיל 64 (נשים) ו-67 (גברים) קיימת אפשרות משיכת סכום של קרוב ל-1 מיליון ₪ בפטור מלא ממס הכנסה או לחלופין קבלת פטור על כמעט 5,000 ₪ מגובה הקצבה הצפויה.

פורש בשם קובי – שמו המלא שמור אצלי במערכת כמובן, הגיע אלי בגיל 72 לאחר שבגיל 67 מימש חלק מהפנסיה "הוותיקה" שלו (פרישה מדומה) והמשיך לעבוד אצל אותו המעסיק.

בגיל 67 במקום לייעד לו חלק גדול מ"יתרת ההון הפטורה" (כאמור סכום של קרוב ל-1 מיליון ₪ למשיכה עתידית בפטור ממס) ביצע דרך מס הכנסה קובי הליך שנקרא "קיבוע זכויות" וייעד את כלל הפטור על הקצבה החודשית (במקום לייעד את הליך "קיבוע זכויות" למשיכה עתידית של כספים חייבים במס\קצבתים.

כאמור כשהגיע אליי הפורש בתחילת שנת 2025 עם טופס 161 (טופס שמקבלים בעת עזיבת עבודה) הבנתי כי נעשתה לו שגיאה איומה וכעת ישנם סכומים אדירים ש"יחטפו" מיסוי של 47% בשנת הפרישה, קרוב ל-780,000 ₪: